עד שנולד הבלוג, הרשתות החברתיות היו לי כמגזין. הווה אומר, קראתי מה שענין אותי, והתרשמתי מתמונות שמשכו את תשומת ליבי. (היום אני מבינה שאם אתה לא שם אתה לא קיים, ולכן אצטרך ללמוד איך מתפעלים את העסק הזה.) לאינסטגרם הצטרפתי רק ב 2015, וכמעט מיד נתקלתי בצילומים של Maria Svarbova. במבט ראשון היתה זו פלטת הצבעים היפה שקפצה מן המסך, והגוף האנושי נשוא התמונות, במשחקי סימטריה נפלאים. במבט שני, היה זה הדיסוננס שריתק אותי: לוקיישנים בעלי ניחוח סובייטי – קומוניסטי, משוחים בצבעי פסטל עליזים. התנועה המתבקשת משחיינים, מול הקיפאון חסר המבע בו הם מצולמים. הנוסטלגיה העולה מן הבריכות הישנות, לעומת השיבוט העתידני של הדמויות.
===
===
מריה, שנולדה בברטיסלבה ולמדה ארכיאולוגיה ורסטורציה, זכתה בפרסים רבים על סדרות הצילומים שביימה בבריכות ארצה. שלא במפתיע, גם תעשיית האופנה לא נשארה אדישה:
קמפיין של מריה למותג תיקי העור הבריטי BennyBee.
===
קמפיין למותג היוניסקס הדרום קוריאני Adelerror. את שיתוף הפעולה החדש והמוצלח שלהם עם PUMA אפשר לראות כאן.
===
מאחלת לעצמי ולכם, לחייך כל יום חיוך גדול כמו זה שהתפשט על פניי, כשגיליתי שמריה היתה אחת ההשראות של Joseph Font בעיצוב קולקציית אביב קיץ 2018 ל DELPOZO. קשת הצבעים, האסתטיקה המסתורית, ואפילו צורת האריחים המצפים את קירות הבריכות בצילומיה של מריה, מופיעים בבגדי הקולקציה.
בתמונה האחרונה מריה בבגדי DELPOZO על רקע עבודותיה שנמכרו בחנויות המותג עם צאת הקולקציה.
===
השראה נוספת שאב Font מיצירתו של המלחין הספרדי Xavier Cugat, שגדל בקובה, וניצח על תזמורת מלון הוולדורף אסטוריה הניו יורקי בשנות ה 30 וה 40 של המאה הקודמת. המוסיקה הלטינית של Cugat, המלווה מסיבות בריכה עצלות ההופכות לעת ערב לנשפים קצת פחות עצלים, נוגנה בלייב גם בתצוגת הקולקציה.
אולי מסיבת בריכה תהיה הרקע המתאים לתרגול יכולת הצילום שלי, כדי שאוכל לשחות באינסטגרם כמו דג במים.