סמטת השימורים במונטריי

הודות למוסדות מחקר והשכלה של הצי האמריקאי הקיימים בה, התקבצו במונטריי אנשים מכל קצוות העולם. משמעו היה, שפגשתי לראשונה אנשים שנראו, נשמעו, וזזו אחרת מכל מה שהכרתי. תוסיפו לזה את המורשת התרבותית המפוארת של העיר, ותקבלו ילדה שלא יודעת ממה להתרגש, ועל מה להסתכל קודם. מלוכסני העיניים, ניגון השפה הספרדית, התלבושות ההודיות המסורתיות, או כהי העור מנסים לחקות את הליכת ה – Moon Walk של מייקל ג’קסון.

בבית הספר התוודעתי למושג “התנועה לזכויות האזרח”. מלבד ההלם מהיקף העוולות, ההקרבה והדרמה, שמעתי לראשונה גוספל, בלוז, ובוב דילן. and the rest כמו שאומרים, is history.

===

“תמיד זה נראה לי מוזר…הדברים שאנו מעריצים באנשים, טוב הלב והנדיבות, הפתיחות, היושר, ההבנה וההתחשבות הם בני לוויה של הכישלון בחברה שלנו. והתכונות שאנו מתעבים, התוקפנות, החמדנות, הרכושנות, גסות הרוח, האגואיזם, הדאגה לעצמך – אלה הם סימניה של ההצלחה. ובעוד בני האדם מעריכים את סגולותיהן של התכונות הראשונות, הם אוהבים את תוצאותיהן של האחרונות.”

ג’ון סטיינבק גדל במונטריי ובקרבתה, והיא היתה לגיבורת ספרו “סמטת השימורים” בתרגום משה זינגר.

===

בזמן שאני נחשפתי להיסטוריית האפלייה הגזעית באמריקה , אמא שלי גילתה את חנויות הכל-בו. J.C Penny, Kmart, Sears, Macy’s   במימדים עצומים ובכל פינה, זו הרי היתה שעתם היפה של הקניונים. אחרי תקופת צנע אופנתית, שמלות, חצאיות, נעלי עקב ובלייזרים מקטיפה מילאו את הבית. אני ואחיותי הסתפקנו בסניקרס ובסריגי גולף. (כפפות הרשת א-לה-מדונה, והחותלות של ג’יין פונדה הושארו אחר כבוד בחנויות.)

===

 Hozier, אקטיביסט, זמר, ויוצר מוכשר (בעיני, אבל לא רק), כתב את השיר הזה יחד עם Mavis Staples שגם מצטרפת לביצוע. כזמרת גוספל זכתה מייביס יחד עם בני משפחתה, The Staple Singers, להיות הקול הרוחני והפיזי של התנועה לזכויות האזרח. 

 ובפינת הטריויה, המספקת קלוז’ר מלא: בתחילת שנות ה 60 מייביס סירבה להצעת נישואין מבוב דילן. הם בקשר עד היום.

 ===

And I could cry power
Power has been cried by those stronger than me
Straight into the face that tells you to rattle your chains
If you love bein’ free

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *