קוטור וכוריאוגרפיה 3 | הברבור השחור

• 

עבור מי שלומד אותו, בלט קלאסי הוא כמעט מדע מדויק. לרוב ישנה דרך אחת נכונה לביצוע תנועה, ובין השחור ללבן יש מקום מועט לגוני אפור. בצעירותי, החלוקה הזו קיבלה משמעות אחרי שקראתי את הספר “אגם הברבורים”.

העלילה, המבוססת על סיפורי עם מרחבי אירופה, מספרת את קורות הנסיכה אודט. קללה שהוטלה עליה ע”י המכשף וון רוטברט, מאלצת אותה לחיות ביום כמלכת ברבורי האגם הלבנים, ובלילה כבת אדם יפיפייה. הקללה תוסר רק כאשר תזכה להצהרה של אהבת אמת. הנסיך זיגפילד מתאהב בה, אך דודו, שהוא למעשה וון רוטברט, מציג בפניו את בתו, אודיל, מחופשת לאודט. לאחר חיזור מחושב מצידה, הוא מתוודה על אהבתו. אודט (האמיתית) סולחת על טעותו, ובסופו של דבר הם מתאחדים, אם כי במותם. הכישוף שנשבר מביא גם את וון רוטברט ואודיל אל סופם.

ההפקה הראשונה של אגם הברבורים עולה ב 1877 בתיאטרון הבולשוי, אך ההפקה של מריוס פטיפה ולב איבנוב עבור הבלט האימפריאלי בסנט פטרסבורג מ 1895, היא זו ששורדת את מבחן הזמן. דמותו של רוטברט הולבשה תמיד בגוני שחור, אך באף אחת מן ההפקות הללו, או מהרבות שבאו אחריהן, לא הוצגה אודיל כברבור. היא גם מעולם לא לבשה שחורים, למעט הפקה אחת מ 1901 בה הולבשה בשמלת ערב שחורה.

=

• 

• 

אודיל הופכת לברבור שחור

Ballet Russe de Monte Carlo קמה על הריסות Ballet Russes, ובגלגולה השני החלה להופיע בארצות-הברית בסמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה, כשהיא מציגה קטעי יצירות לקהל שלא ראה בלט מימיו. כך יצא שהסצינה העיקרית מ”אגם הברבורים”, שהקהל האמריקאי הכיר, היא הסצינה השניה מהמערכה הראשונה, בה נראית אודט עם ברבוריה הלבנים.

ב 1941, מחליטה אלכסנדרה פדורובה להעלות עבור הופעת הלהקה בבית המטרופוליטן אופרה בניו-יורק, חלק מהמערכה השניה, בה מופיעה אודיל. את Tamara Toumanova היא מלבישה בבגדי ברבור שחורים, ולקטע היא קוראת  The Magic Swan, שם שמעולם לא הופיע בהפקות המקור. בכל הפקות “אגם הברבורים” מרגע זה ואילך (כולל ברוסיה), לובשת דמותה של אודיל שחור, וכינויה הופך ל The Black Swan.

=

למה דווקא באמריקה?

נשאלת השאלה (לפחות בראשי), כיצד ייתכן שלהקה מכובדת, בוחרת להלביש בפעם הראשונה את דמות המכשפה האכזרית בתלבושת שחורה, דוקא בארצות הברית הגזענית של שנות ה 40? הרי בשנים הללו מורות לבנות לבלט סירבו ללמד ילדות כהות עור. עבור אלה שכן זכו להשכלה בתחום, הצלחה מקצועית היתה כמעט בלתי אפשרית. Janet Collins למשל, התקבלה ללהקת Ballet Russe de Monte Carlo, בתנאי שתצבע את פניה וגופה בלבן לפני הופעות. היא סירבה. Raven Wilkinson , הרקדנית האפרו – אמריקנית הראשונה להתקבל ללהקת בלט, עשתה זאת רק ב 1955. גם אז נתקלה באנשי KKK, ובמלונות שסירבו לארח אותה, בזמן סיורי הופעות בדרום ארה”ב. המנהלים הציעו שתשקר ותעיד על עצמה כבעלת מוצא ספרדי. היא עברה לרקוד בבלט הלאומי של הולנד.

=

• 

• 

למה דווקא עכשיו? קוקו שאנל 1

משחר ההיסטוריה, הצבע השחור מסמל (גם) רוע, מוות, אירוטיקה, מסתוריות וכישוף. פעמים רבות נגזרת משמעותו מהיותו היפוכו האבסולוטי של הצבע הלבן. במובן הזה, פדורובה עשתה דבר הגיוני בנסיון לבדל את דמותה החדשה והערמומית של אודיל כברבור שחור, מזו המוכרת והענוגה של אודט כברבור לבן. אם כן, מדוע לא השתרשה תלבושתה של אודיל כשחורה כבר ב 1901?

ראשית, משום שבני האדם אוהבים סימטריה. קל יותר לאמץ את התלבושת השחורה של אודיל כשהיא מוצגת כברבור, מאשר כשהיא בת אדם/ בתו של מכשף. כך הופך ציר העלילה למאבק בר הבנה (גם אם לוקה בחוסר רגישות במקרה הזה) בין כוחות הרשע: ברבור שחור, לכוחות הטוב: ברבור לבן.

שנית, נדמה שב 1941 בשלו התנאים ללבוש נשי שחור, במיוחד לדמות כמו אודיל. החל מאמצע המאה ה 19 נורמות הלבוש עבור האלמנה המתאבלת באירופה היו נוקשות למדי, וכללו לבוש שחור למשך שנתיים כמעט. את הלפיד למחנה נשאה המלכה ויקטוריה שלבשה שחור בלבד מ 1861 בה מתו אמה ובעלה הנסיך אלברט, עד למותה שלה ב 1901. בארצות הברית, אלמנתו של הנשיא לינקולן נוהגת באופן דומה.

מליוני החללים של מלחמת העולם הראשונה והשפעת הספרדית שהגיעה בעקבותיה, הפכו את השחור לצבע נפוץ עבור נשים במרחב הציבורי. תגובת הנגד לשנות המלחמה,  The Jazz Age, הביאה כמה בתי אופנה צרפתיים (כולל שאנל) להנפיק לא מעט שמלות קוטור שחורות. באוקטובר 1926 מפרסם המגזין Vouge, איור של Bocher  לשמלה שחורה של קוקו שאנל, כשהיא מכונה The Chanel “Ford” Frock. האנלוגיה: מכונית פורד לכל אזרח, ושמלה שחורה לכל אישה.  אייקון ה Little Black Dress נולד. כך, בתוך פחות משלושה עשורים, הופכת השמלה השחורה מביטוי לערכי דת, צניעות, אבלות ותלות בזכרון הגבר המת, לפריט אופנתי המסמל נשיות מינית, עצמאית ומודרנית. 

פאם פאטאל & פילם נואר

העשור של שנות ה 30 החל במיתון עולמי, ונגמר במלחמה עולמית. כדי לברוח מן המציאות, המונים נוהרים אל בתי הקולנוע. שם הם פוגשים דמויות נשיות נחושות, ערמומיות ומניפולטיביות לפחות כמו הדמויות הגבריות שלצידן. לבושות שחור, הן אינן חוששות להשתמש במיניותן כדי להשיג את מבוקשן. קוראים להן Femmes Fatales. (זאת ג’ואן קרופורד, יחד עם קלארק גייבל בסרט Possessed, מ 1931). לקראת סוף העשור נראים ניצנים ראשונים של סרטי Film Noir. בסגנון צילום מובחן, משתקפים הצדדים האפלים של החלום האמריקני בתמות של אלימות, בגידה ומיניות. הגיבורה הנשית עדיין לובשת שחור, עדיין פאם פאטאל.

נשמע כמו תיאור מדוייק של אודיל? בינגו.

=

• 

• 

הברבור השחור של נטלי פורטמן

ב 2010 יוצא הסרט BLACK SWAN  בבימויו של Darren Aronofsky, ובכיכובן של נטלי פורטמן ומילה קוניס. הדיכוטומיה בין אודט ואודיל, לבן ושחור, צניעות ומיניות, הצלחה וכישלון, וכל מה שהם מייצגים במוחה הקודח של בלרינה פרפקציוניסטית אחת, מעולם לא נראתה מאיימת יותר.

הסרט היה להצלחה מסחרית מסחררת, אבל המלודרמה גלשה גם אל המציאות. תומכי האחיות לבית האופנה Rodarte שעיצבו את תלבושות הברבור עבור פורטמן, טענו בפומבי כי על האחיות להיות מועמדות לאוסקר על עיצוביהן. (הן לא היו רשומות באיגוד מעצבי התלבושות). מעצבת התלבושות הראשית של הסרט, Amy Westcott, לא נשארה חייבת. דיון נרחב התפתח גם סביב יכולות הריקוד של פורטמן, ומידת השימוש שנעשה ברקדנית מקצועית ששימשה לה ככפילת גוף. בסופו של דבר פורטמן זכתה באוסקר לתפקיד נשי ראשי, וגם בבן זוג בדמותו של Benjamin Millepied, כוריאוגרף הסרט.

• 

• 

• 

• 

למרות שבסופו של דבר הסרט לא היה מועמד לאוסקר בקטיגוריית עיצוב תלבושות, בעונות הקוטור שבאו בעקבותיו, ניכרה השפעתו היטב. החל מהברבור השחור המחוספס של Jean Paul Gaultier, (מתוך קולקציית סתיו 2011 שנקראה “ברבור שחור”), ועד ברבורים מעודנים יותר דוגמת אלה של Oscar de la Renta, Koma & Giambattista Valli. על המסלולים נראו גם קולקציות שהושפעו מבגדי האימון הורדרדים של פורטמן. יפה במיוחד היתה זו של Chloe.

=

• 

• 

• 

בלט רוס: קוקו שאנל 2

גם קארל לאגרפלד, מעצב בית האופנה Chanel, חשב כנראה על “אגם הברבורים” כשיצר את קולקציית הקוטור לאביב 2011. הצבעים שבחר, שחורים ולבנים, ופסטלים רכים, שיקפו גם את הדיוקן הזה של קוקו שאנל משנת 1923. בזמן ששאנל עיצבה תלבושות לבלט Le Train Bleu של דיאגלב, הציירת Marie Laurencin עיצבה תלבושות ותפאורה לבלט אחר של דיאגלב, Les Biches. שאנל ביקשה ממארי שתצייר דיוקן שלה, אבל את התוצאה היא לא אהבה, ולא הסכימה לשלם עליה. מארי סירבה לצייר דיוקן שני, ושמרה את הראשון. הפעם, הקולקציה של לאגרפלד שיקפה יותר את אווריריות הציור, מאשר את אישיותה הנוקשה של שאנל.

===

• 

לביגוד שחור יש שורשים גם בקרב תנועות מחאה חברתיות ופוליטיות. לא בכדי זה הצבע שבחרו נשים וגברים ללבוש לטקס גלובוס הזהב ב 2018, כדי למשוך את תשומת לב ההמונים לאג’נדות של Me too ו Times Up.
בשנות ה 70 נהג הזמר בעל הרגישות החברתית, ג’וני קאש, ללבוש שחור בזמן הופעותיו הפומביות. כששאלו אותו מדוע, הוא כתב על זה שיר:

Well, we’re doin’ mighty fine, I do suppose,
In our streak of lightnin’ cars and fancy clothes,
But just so we’re reminded of the ones who are held back,
Up front there ought ‘a be a Man In Black

Well, there’s things that never will be right I know,
And things need changin’ everywhere you go,
But ’til we start to make a move to make a few things right,
You’ll never see me wear a suit of white  // Johnny Cash