• Thom Browne | גאווה ודעה קדומה

    ב 22 ליוני הציג המעצב האמריקאי Thom Browne את בגדי הגברים שלו לאביב קיץ 2020. בהיתי בתמונות ובסרטונים שטפטפו מהתצוגה בפריז אל הרשתות החברתיות, ותהיתי מאיזה כיוון לנגוס בעוגת הקצפת הזו. Browne תיאר את התצוגה כ”קאנטרי קלאב בארמון ורסאי”. ואכן, במסיבת הגן שלו הופיעו גברים בקרינולינות, חצאיות, ומחוכים שלא היו מביישים את מארי אנטואנט, קסדות וסילואטות מעולם הפוטבול, תיקי כדורסל וכדורגל, חליפות ומגיני אשכים, והכל בבדי Seersucker (כותנה ארוגה לכדי פסים או משבצות), ובצבעי פסטל. “מארח” המסיבה הוא לא אחר מ James Whiteside, רקדן ABT, לבוש טוטו וז’קט. הפור נפל.

    ===

    Read More

  • קוטור וכוריאוגרפיה 2 | סיפור אהבה אנגלי

    כשהגענו למונטריי, קיבלנו דירה עם מקרר, כיריים, וספה צהובה. בסופי השבוע הראשונים הסתובבנו בין Garage Sales, כדי לרהט את מה שיהיה ביתנו בשנה הקרובה. בזמן שההורים בחנו רהיטים ומכשירי חשמל, אנחנו נברנו בארגזי צעצועים, ספרים ובדים, תוך תרגול הגיית המילה Please. באחת המכירות, בתוך ארון ברזל חלוד, גיליתי ערימות של מגזינים. דפדפתי בדפים, מצהיבים ברובם, עד שהיד נעצרה מעל תמונת בלרינה בטוטו לבן, ועיניים כהות וגדולות. מהופנטת, חיפשתי את הוריי כדי לדעת מה שמה, אבל הם היו בעיצומו של משא ומתן לרכישת קרש גיהוץ. סבתא חביבה שהסתובבה בחצר פגשה את מבטי, ובחיוך הקריאה בקול: Margot Fonteyn.

    ===

    Read More

  • טול & טוטו במאה ה 20

    13 שנים לפני שהציגה Sara Jessica Parker את אופנת העילית בפני להקת ה NYCB, הביאה דמותה בסדרה Sex and the City את עולם הבלט לראש סדר היום האופנתי. היא עשתה זאת באמצעות כמה שניות בסופו של הפתיח, בו היא נראית לובשת גופיה כותנה צמודה וחצאית טוטו, עשויה טול לבן, בשלוש קומות קצרות. הכישוף, שהטילו הבלרינה ותלבושתה על עולם האופנה, החל הרבה קודם, כבר במאה ה 19, כשחלק מהקסם נעוץ בחומר ממנו עשויה החצאית: הטול.
    (טול הוא בד דמוי רשת עשוי דוגמת משושים. מקור השם ככל הנראה בעיר Tulle אשר בצרפת, שהיתה ידועה במאה ה 18 כמרכז לייצור תחרה ומשי. רק ב 1809 הפך הייצור הידני והמפרך לממוכן.)

    Read More

  • Oh, Days Like This

    לקריאת הפוסט בשפה העברית

    On  a high school summer break, Orna and I took a trip to Tel Aviv, unchaperoned for the first time. (To the eyebrow raisers: yes, I skipped the Arad Music Festivals and the Kineret bonfires. I’m a late bloomer, what can I tell you.) We booked a hostel at HaYarkon St., and formed a plan to conquer all mandatory sights of the city. Early morning on designated day, excited with sudden independence, we took the 846 bus leaving Carmiel.

    Read More