• מיסטי קופלנד היא מוזה מודרנית

    • The Dancing Class, Edgar Degas, c. 1870, Metropolitan Museum of Art NYC

    בקיץ 1984 ארזנו את בובות הכרוב, את נעלי הבלט, ואת כל חולצות הגולף, עזבנו את קליפורניה, וחזרנו לכרמיאל. מדירה לא גדולה שבה אפשר היה להריח את האוקיאנוס, הגענו לבית על הר, שנחל זורם תחתיו, ופרות תועות מגיעות מדי פעם לבקר בו. השכונה החדשה, והקליטה בבית הספר החדש לא עניינו אותי יתר על המידה. מה שהטריד אותי היה היכן ארקוד. אמא הבטיחה שאחרי החגים נמצא מקום. “אחרי החגים” הגיע וחלף, וסטודיו לבלט – אָיִּן. את הדכדוך שהשתלט עלי פירשו כולם כקשיי הסתגלות, אבל אחרי שצפיתי במסגרת “סל תרבות”, ב”יפיפייה הנרדמת” של להקת הבלט הישראלי, לא הפסקתי לבכות במשך יומיים. אז נפל האסימון לכולם מסביב: הילדה מוכרחה לרקוד.

    כך הגענו אל בית אבא חושי בחיפה, שעת נסיעה מכרמיאל. שלוש פעמים בשבוע, אחרי יום עבודה, הסיע אותי אבא לשיעורי הבלט. בזמן השיעור הסתובב בנוה שאנן או ישן במכונית, ואחר כך חזרנו יחד הביתה. המורים היו נפלאים, ואני הייתי מאושרת. שוב בר ורצפת לינוליאום, שוב הפסנתר מהדהד בתוך הגוף, שוב התחושה שאין שניה לה: אני רוקדת. 

    אבא לעומת זאת היה מותש, ולכן הסידור הזה החזיק מעמד פחות מחודש.

    בחלומותיי, חזרתי לרקוד אצל מדאם איבנובסקי.

    Read More

  • Thom Browne | גאווה ודעה קדומה

    ב 22 ליוני הציג המעצב האמריקאי Thom Browne את בגדי הגברים שלו לאביב קיץ 2020. בהיתי בתמונות ובסרטונים שטפטפו מהתצוגה בפריז אל הרשתות החברתיות, ותהיתי מאיזה כיוון לנגוס בעוגת הקצפת הזו. Browne תיאר את התצוגה כ”קאנטרי קלאב בארמון ורסאי”. ואכן, במסיבת הגן שלו הופיעו גברים בקרינולינות, חצאיות, ומחוכים שלא היו מביישים את מארי אנטואנט, קסדות וסילואטות מעולם הפוטבול, תיקי כדורסל וכדורגל, חליפות ומגיני אשכים, והכל בבדי Seersucker (כותנה ארוגה לכדי פסים או משבצות), ובצבעי פסטל. “מארח” המסיבה הוא לא אחר מ James Whiteside, רקדן ABT, לבוש טוטו וז’קט. הפור נפל.

    ===

    Read More

  • טול & טוטו במאה ה 20

    13 שנים לפני שהציגה Sara Jessica Parker את אופנת העילית בפני להקת ה NYCB, הביאה דמותה בסדרה Sex and the City את עולם הבלט לראש סדר היום האופנתי. היא עשתה זאת באמצעות כמה שניות בסופו של הפתיח, בו היא נראית לובשת גופיה כותנה צמודה וחצאית טוטו, עשויה טול לבן, בשלוש קומות קצרות. הכישוף, שהטילו הבלרינה ותלבושתה על עולם האופנה, החל הרבה קודם, כבר במאה ה 19, כשחלק מהקסם נעוץ בחומר ממנו עשויה החצאית: הטול.
    (טול הוא בד דמוי רשת עשוי דוגמת משושים. מקור השם ככל הנראה בעיר Tulle אשר בצרפת, שהיתה ידועה במאה ה 18 כמרכז לייצור תחרה ומשי. רק ב 1809 הפך הייצור הידני והמפרך לממוכן.)

    Read More

  • קוטור וכוריאוגרפיה 1 | שורשים ושיתופי פעולה

    כילדה, האמנתי שהרוסים המציאו את הבלט הקלאסי (השאיפה היתה לרקוד כמו פרימה בלרינה מלהקת הבולשוי), ושהבגדים היפים בעולם מגיעים מצרפת או מאיטליה. ובכן, לא, ולא בהכרח.

    כמו כל דבר אסתטי, גם הבלט הגיע מצרפת ומאיטליה. ראשיתו במאה ה 16, עת בני האצילים השתתפו וצפו במופעים שכללו מוסיקה, שירה, דקלום ותנועה. המופעים נערכו בחצרות המלוכה ובחתונות אריסטוקרטיות, ומכאן השם: Ballet de Cour. כשהמלך לואי השני נישא ל Catherine de Medici בת פירנצה ב 1533, התמזגו שתי התרבויות. קתרין דגלה בהעלאת מינון המחול במופעים, וב 1581 התקיים בצרפת מופע הבלט הראשון, Ballet Comique de la Reine. אגב, בזמן המקביל באיטליה עודדו את מינון השירה במופעי ה de cour, וכך נולדה האופרה.

    בינתיים, רוסיה הצארית היתה סגורה להשפעות המערב. עלייתו של פטר הגדול  ב 1682 פתחה את השערים, ובלט הופיע בה רק ב 1689. ברוסיה כמו ברוסיה, הבלט נתפס לא רק כאמצעי בידור בארמונות החדשים והמפוארים שבנה פטר בסנט פטרסבורג, אלא ככלי ליצירת ה’רוסי החדש’, להבדיל מה’רוסי הישן’ של מוסקבה הצארית.

    בתחילת המאה ה 20 כבר היה ל Sergei Diaghilev, אינטלקטואל רוסי ומיוחס, ניסיון רב כאוצר תערוכות אומנות, וכבמאי ומפיק מופעי תיאטרון ומחול. ב 1908 הציג בפאריז אופרה רוסית, וקיבל הזמנה לחזור שוב עם הפקת בלט. כך, ב 1909, נולדת אגדת Ballet Russes.

    Read More