בחופש הגדול בין כיתה י”א לי”ב, נסענו אורנה ואני לתל אביב, נסיעה ראשונה ללא ליווי מבוגרים. (למרימי הגבה: כן, יצא שדילגתי על הנסיעות לפסטיבל ערד ולקומזיצים בכינרת. late bloomer, כבר אמרתי). ביום המיועד, עם אור ראשון, נרגשות מהעצמאות הפתאומית, עלינו על קו 846 היוצא מכרמיאל.
-
-
צורה בעקבות יופי
אנחנו לא בוחרים היכן לגדול, הורינו עושים זאת עבורנו. אני גדלתי בכרמיאל של שנות ה-70 וה-80 כשעוד היו בה יותר גבעות מבתים, ויותר כלניות מאנשים. איש לא זוכר מה היה הטריגר, אבל בגיל חמש התחלתי לרקוד בלט. לא בסטודיו מפואר, אלא בפואיה של התיכון המקומי. אני זוכרת משם בעיקר את קרירות רצפת השיש, ואת הטייפ העצום ממנו בקעה המוסיקה.
