את כיתה דל”ת התמזל מזלי לבלות במונטריי, קליפורניה. במילים אחרות, במשך שנה שלמה גרנו בתוך גלויה. זו היתה הפעם הראשונה בה אני ושתי אחיותי טסנו במטוס שהגיע לחוצלארץ, בטיסה שנדמתה כמו נצח. בזמן הטיסה כל אחת מאתנו קיבלה “ערכת לחימה בשיעמום”. נחשו מה כללה הערכה שלי? מכתביות ומדבקות של כוכבי Fame, ניחשתם נכון.
אנחנו לא בוחרים היכן לגדול, הורינו עושים זאת עבורנו. אני גדלתי בכרמיאל של שנות ה-70 וה-80 כשעוד היו בה יותר גבעות מבתים, ויותר כלניות מאנשים. איש לא זוכר מה היה הטריגר, אבל בגיל חמש התחלתי לרקוד בלט. לא בסטודיו מפואר, אלא בפואיה של התיכון המקומי. אני זוכרת משם בעיקר את קרירות רצפת השיש, ואת הטייפ העצום ממנו בקעה המוסיקה.