שחור לבן & פודרה

אני יודעת שלא הכל בחיים הוא שחור ולבן (ב’יודעת’ אני מתכוונת שאני ממש משתדלת), ושלרוב המציאות מתקיימת בגוונים שביניהם. מבחינתי אלה גוונים של פודרה, לאו דווקא של אפור.

המדים הראשונים שהיו לי, וזאת יודעת כל מי שנקלעה אי פעם לסטודיו למחול, היו בצבע שחור ולבן – ורדרד. כשהגעתי לבית הספר של המדאם, הובהר כי קוד הלבוש יכלול בין היתר בגד גוף בגוון מסוים של שחור, וגרביונים בגוון מסוים של לבן: פודרה. מאז, יש לצבעים הללו מקום של כבוד ברשימת “מה יפה בעינייך” שחיה אצלי בלב. 

נשאלת השאלה, מדוע? למה דוקא שחור וורדרד? ובכן, תשובות אפשריות: הגרביונים הבהירים נועדו להקל על המורה לראות את עבודת שרירי הרגליים, ולתקן את התלמידה בעת הצורך. על הגרביונים להיות בגוון דומה מאד לאלו של נעלי הבלט, על מנת לא לקטוע את אורך הקווים שמייצרת התנועה. בגד הגוף צריך להיות שחור כדי ליצור ניגודיות לחלק התחתון של הגוף, וכדי לשמור על צניעות הרקדנית בזמן מאמץ. (בסוגריים אומר שנוקשות החוקים הללו הולכת ונסדקת, מכיוון שלא לכל הבלרינות יש היום רגליים בהירות..אבל על כך בפעם אחרת.) 

===

איך קראו לדמות האהובה עלי בסדרה “אדונים ומשרתים”, שצולמה בשחור – לבן בשנות ה – 70?

Rose.

ו Jean Marsh ששיחקה אותה גם היתה רקדנית.

.Voilà

===

• 

• 

• 

• 

• 

• 

כל התמונות מהאתר של FRETT.

===

“מרחבו של רקדן אינו רק מעלה – מטה, קדימה – אחורה, ימין – שמאל – אלא כל אלה בתוספת ה”מניין ולאן”, זהו לא מוצא, ולא הגעה, לא התחלה ולא סיום, כי אם התהליך שבין שתי הנקודות, הדרך.”

מתוך מסע אל עולם הריקוד / דבורה ברטונוב

מעצבת הטכסטיל מיתר קרני-צויק יוצרת את הבגדים של FRETT  בתל אביב, מצמרי מורינו ומוהייר שמגיעים מאיטליה. הם יאפשרו לך לא רק לזוז בכל הכיוונים, אלא גם להתמודד עם הקור שבדרך.

===

And the moon is out and the stars are bright
And whatever comes it’s gonna be alright