• קוטור ומחול בשחור לבן, או למה קוראים לבלוג הזה פפיטה

    בקורס כתיבה שלקחתי באוניברסיטה, אמר המרצה כי “כל מה שאפשר להגיד במעט מילים, אל תנסו לומר ביותר”. השתדלתי להיצמד להנחיה הזו כשחיפשתי שם לבלוג, אבל למרות שבאופן כללי אני מסתדרת לא רע עם מילים, התברר לי כי בחירת שם לבלוג היא משימה קשה הרבה יותר, מעצם ההחלטה לכתוב אותו. ובכל זאת, אחרי דילמות מורכבות (כמו איך מנצחים את גוגל?), ולילות בלי שינה (יש כל כך הרבה בלוגים, האם כל השמות תפוסים?), נולד הבלוג, ושמו (גם) בישראל: פפיטה.

    למה דווקא? כמו עם כל שאלה הרת גורל, התשובה נחלקת לשלושה חלקים. לכבוד יום הולדתו הראשון של הבלוג, החלטתי לחלוק אותם איתכם.

    ===

  • Blue Gold Exists in Haifa

    לקריאת הפוסט בשפה העברית

    Though I grew up in Carmiel, I was born in Haifa. In a small building in Allenby St., to mom – a young nurse at Rambam hospital, and dad – a student at the Technion, recuperating from a war injury. During the first two years of my life, I have managed to travel the city by foot, despite neighbors’ protest of “child abuse”. To collect shells from Bat Galim beach, sing with the birds at the local Zoo, and to visit the hospital twice with dislocated shoulders. (Being flexible has its drawbacks.)

    ===