סבתא שלי, שרה לכמן, נולדה ב 1925 בקזחסטן, אך רוב חייה עברו עליה בעיר השחורה זלטואוסט שבהרי אורל, רוסיה. בשנות המלחמה סבלה משפחתה מעוני איום ומתנאי רעב שקשה לפרטם, כי אוזן מערבית לא תוכל לשאתם. בסוף המלחמה, לאחר שסיימה לימודי “רפואת כפר” פגשה את סבי, אלכס לכמן, ניצול יחיד למשפחת רבנים ידועה וענפה, ויחד היגרו לפולין. בפולין נולדו ציפורה (דודה שלי) ורינה (אמא שלי), ובשנת 1957 עלו ארבעתם למעברת זכרון – יעקב.