כשהגענו למונטריי, קיבלנו דירה עם מקרר, כיריים, וספה צהובה. בסופי השבוע הראשונים הסתובבנו בין Garage Sales, כדי לרהט את מה שיהיה ביתנו בשנה הקרובה. בזמן שההורים בחנו רהיטים ומכשירי חשמל, אנחנו נברנו בארגזי צעצועים, ספרים ובדים, תוך תרגול הגיית המילה Please. באחת המכירות, בתוך ארון ברזל חלוד, גיליתי ערימות של מגזינים. דפדפתי בדפים, מצהיבים ברובם, עד שהיד נעצרה מעל תמונת בלרינה בטוטו לבן, ועיניים כהות וגדולות. מהופנטת, חיפשתי את הוריי כדי לדעת מה שמה, אבל הם היו בעיצומו של משא ומתן לרכישת קרש גיהוץ. סבתא חביבה שהסתובבה בחצר פגשה את מבטי, ובחיוך הקריאה בקול: Margot Fonteyn.
===