Carla Llanos, Women supporting women illustration
”קחי את השחורה, אמא”
“אבל הג’ינג’ית הרבה יותר דומה לה, לא?”
הסתכלתי על בובת הכרוב עם השיער הכתום והזרועות הבהירות.
הסתכלתי על בובת הכרוב עם הקוקיות והעור הכהה, הזוהר.
“למה היא צריכה להיות דומה לה? יש כל כך הרבה בובות לבנות בבית”
אמא נראתה מבולבלת. גם כך הנהיגה ברחובות מונטריי הלא מוכרים הלחיצה אותה מאד. פתאום המשימה שלשמה התכנסנו שתינו, קניית מתנת יום הולדת לאחותי הקטנה והג’ינג’ית – היא על תקן הנהגת, אני על תקן קוראת השלטים והנווטת – נראתה מייגעת.
“תחליטי את אמא. שתיהן חמודות. אני הולכת לחפש מחברות”
בדרך למחלקת כלי הכתיבה חשבתי לעצמי שהבובה השחורה הרבה יותר יפה. היא מזכירה לי את מיס גרנט, מ”Fame”. אף אחת לא מחלקת הוראות כמוה, ואף אחת לא רוקדת טוב כמוה. בעצם אולי לירוי, אבל הוא בן.
לקופה אמא מגיעה עם בובת הכרוב אדומת השיער.
“בפעם הבאה נקנה את השחורה” היא מבטיחה.
===