Birthday Celebrations: Part 1

החודש חגגתי יום הולדת חצי עגול, בדרך לעוד החלפת קידומת. זה גיל שבו כבר מבינים לאן נושבת הרוח, הזמן חולף וזה ניכר. למרבה הפליאה, אני לא מאד מתרגשת מהעניין.

בשנה שעברה נפל המאורע על חגיגות ה 70 לבית האופנה Christian Dior, ששיאן היה בתערוכה מפוארת שהתקיימה בפריז. אז נסעתי.

בקור מקפיא ובסדר מופתי, התלפפו מאות אנשים בתור אינסופי סביב בניני המוזיאון. היו שם אימהות ונערות שהגיעו מלונדון, חברות שהגיעו יחד מאמריקה, וכמה צרפתיות מבוגרות שבהיתי בהן בלי בושה. נכנסנו. בפנים היה צפוף, חשוך, ומחניק, אבל י פ ה כל כך. לכל אלו שתוהים האם אופנה עילית היא אומנות, אומר כך: אם אתה מתרגש ממנה עד דמעות, כנראה שהתשובה חיובית.

דברים שגיליתי על דיור:

* במבט ראשון הוא נראה (לי) כמו היצ’קוק.

* הוא הסתובב ליד, ובשולי עולם האומנות והאופנה עד סביבות גיל 40, ורק בגיל 41 הקים את בית האופנה שלו. Late Bloomers תמיד נותנים לי תיקוה.

* הוא היה מאמין גדול באמונות טפלות.
בגיל 14 קוראת בכף יד ניבאה כי הוא יהיה חסר פרוטה, אך נשים יאהבו אותו והודות להן הוא יצליח. הצליח גם לקוראת.

* הוא הוכיח כבר אז כי יצירתיות אופנתית לבדה לא תוכל לקיים בית אופנה.
דיור, שירש מאביו חוש עסקי מפותח, היה הראשון למכור Licensed Production  לעיצוביו. בצעד מהפכני, שזכה לבוז מעמיתיו הצרפתיים, הבין ש Total Look הוא דבר משתלם כלכלית, ולכן ייצר ברחבי העולם פריטים משלימים לקולקציות שלו. אחרי הצלחה כלכלית פנומנלית, כמעט כל בתי אופנה של זמנו חיקו את  המהלך.

* המראה שיצר אחרי המלחמה, ה New Look, האריך חזרה את קו החצאית, השתמש בתועפות של בד, והחזיר לאופנה את המחוכים. הנשים, שמעמדן השתפר מעט בשנות המלחמה, לא קיבלו את הנסיגה הזו בשלוות נפש, אך לבסוף נהרו לקנות. יש מי שאומר כי הקנאה העזה בהצלחתו של דיור, והרצון לשחרר שוב את הנשים, הם שדרבנו את קוקו שאנל לפתוח מחדש את בית האופנה שלה ב 1954 עם ה Unstructured Suit  הידועה.

שתי התמונות האחרונות לקוחות מהאתר של דיור.

===

מתוך התערוכה:

The creation of the House of Dior coincided with the golden age of photography. The House’s reputation and a spectacular and highly photogenic style attracted magazines and top photographers alike, including Richard Avedon, Irving Penn, Horst P. Horst, Clifford Coffin. 

ארבעת התמונות צולמו בידי Richard Avedon.

===

בספטמבר 2018 הציגה Maria Grazia Chiuri , המעצבת הנוכחית של בית האופנה דיור את הבגדים שנלבש ממש עוד מעט, בקיץ 2019. (לבחורה מותר לחלום). ההשראה לקולקציה זו הגיעה בחלקה מדמויות נשיות דומיננטיות בתחום המחול, ועל כן למחול היה תפקיד חשוב גם בתצוגה עצמה. שרון איל הישראלית, יצרה עם קבוצת המחול שלה, L-E-V, את הכוריאוגרפיה לתצוגה לצלילים של המוסיקאי אורי ליכטיק, וקיורי הלבישה את הרקדנים במה שנראה כמעט כמו ציורי גוף. 

למטה אפשר לצפות בתצוגה כולה, וקליפים קצרים אפשר לראות כאן, וכאן.

את החלק השני של חגיגות יום ההולדת אפשר לקרוא כאן.

8 Comments

  • טלי

    מאיר עיניים מסקרן ומהנה עד מאד
    לחיי הלייט בלומרז! ומזל טוב 🙂

  • עדי

    “אם אתה מתרגש ממנה עד דמעות, כנראה שהתשובה חיובית” הוא משפט מדוייק וכ”כ קולע בנוגע לאופנה עילית ואמנות, לא יכולתי לנסח אחרת. הייתי בתערוכה הזו, הפוסט הזה יפה ומתאר חוויה שלמה. מזדהה לגמרי, תודה.